הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד (תרט-תרצ"ב 1849-1932) כיהן כרבה של העדה החרדית בירושלים והיה מגדולי תלמידי חכמים יוצאי בית מדרשו של "החתם סופר" בהונגריה, שעלו ארצה לירושלים. ידוע היה שרוב תורתו של הרב זוננפלד היתה "תורה שבעל פה" ורק תשובות קצרות שענה לרב שלמה סובול נדפסו תחת השם "שלמת חיים".
ב"ה, בשנים האחרונות נתגלה תכריך של כתבי יד שכלל תשובות רבות שכתב הרב. מאמץ רב נדרש כדי לפענח את כתב ידו של הרב וכן להתמודד עם תוכן התשובות שבעיקרן מוקדשות לבירור הסוגיות בש"ס בעיון עמוק. נביא מתשובותיו של הרב: בסימן סו מובא דיון סוער בין חכמי ירושלים בנושא חיוב אישה בהבאת ביכורים: במשנה (ביכורים א, ה) נאמר: אשה מביאה ביכורים ואינה קוראת. ועל כך התקשו האחרונים מדוע האישה צריכה להביא הרי זו מצוות עשה שהזמן גרמא? ובספר "מעין החכמה" תירץ שני תירוצים א. נאמר במצוות הביכורים "לביתך" ומכאן לומדים שהבעל מביא ביכורי אשתו ומוכח מכאן שהאשה חייבת בביכורים. ב. יש היקש בין מצוות ביכורים לבין איסור בשר בחלב. והרב זוננפלד דוחה את התירוצים הללו ומעלה תירוצים אחרים:
א. לפי ה"טורי אבן" מכיוון שניתן להביא ביכורים גם אחרי שבועות. הסיבה שאי אפשר להביא לפני כן, נובעת מהתחדשות הגידולים הרי שאין הזמן גורם למצווה אלא סיבות אחרות גורמות לה.
ב. מצווה שהיא חובת הקרקע לא שייכת לתחום של מצוות עשה שהזמן גרמא, שנשים פטורות מהן.
ג. מצוות הביכורים טעונה קרבן שנלמד מדין שמחת השלמים, ואישה חייבת בשמחה.
בהמשך מובאים מכתבים והשגות מרבני ירושלים ותשובות הרב להשגות
הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד (תרט-תרצ"ב 1849-1932) כיהן כרבה של העדה החרדית בירושלים והיה מגדולי תלמידי חכמים יוצאי בית מדרשו של "החתם סופר" בהונגריה, שעלו ארצה לירושלים. ידוע היה שרוב תורתו של הרב זוננפלד היתה "תורה שבעל פה" ורק תשובות קצרות שענה לרב שלמה סובול נדפסו תחת השם "שלמת חיים".
ב"ה, בשנים האחרונות נתגלה תכריך של כתבי יד שכלל תשובות רבות שכתב הרב. מאמץ רב נדרש כדי לפענח את כתב ידו של הרב וכן להתמודד עם תוכן התשובות שבעיקרן מוקדשות לבירור הסוגיות בש"ס בעיון עמוק. נביא מתשובותיו של הרב: בסימן סו מובא דיון סוער בין חכמי ירושלים בנושא חיוב אישה בהבאת ביכורים: במשנה (ביכורים א, ה) נאמר: אשה מביאה ביכורים ואינה קוראת. ועל כך התקשו האחרונים מדוע האישה צריכה להביא הרי זו מצוות עשה שהזמן גרמא? ובספר "מעין החכמה" תירץ שני תירוצים א. נאמר במצוות הביכורים "לביתך" ומכאן לומדים שהבעל מביא ביכורי אשתו ומוכח מכאן שהאשה חייבת בביכורים. ב. יש היקש בין מצוות ביכורים לבין איסור בשר בחלב. והרב זוננפלד דוחה את התירוצים הללו ומעלה תירוצים אחרים:
א. לפי ה"טורי אבן" מכיוון שניתן להביא ביכורים גם אחרי שבועות. הסיבה שאי אפשר להביא לפני כן, נובעת מהתחדשות הגידולים הרי שאין הזמן גורם למצווה אלא סיבות אחרות גורמות לה.
ב. מצווה שהיא חובת הקרקע לא שייכת לתחום של מצוות עשה שהזמן גרמא, שנשים פטורות מהן.
ג. מצוות הביכורים טעונה קרבן שנלמד מדין שמחת השלמים, ואישה חייבת בשמחה.
בהמשך מובאים מכתבים והשגות מרבני ירושלים ותשובות הרב להשגות
