עשור שנים ליסודה של קרן רא"ם, ציין האירוע השנתי בט"ו באב, את הגשמת החזון והשגת היעד; קרן רבת פעלים לתורה ולחסד. קהל השותפים והידידים שצברה לה הקרן בשנות פעילותה נקבצו ובאו בואכה אולמי 'בית ישראל' בעיר המקדש, ליום חגה של הקרן, ציון שנת העשור.
את האירוע פתח מנכ"ל הקרן הרב שלמה חנוך ורנר, אשר הביא לימוד מחנוכת הבית של שלמה המלך, שעושים סעודה לגמרה של מצוה. ולא סיום בלבד הוא כי אם התחלה חדשה של עשיה, כוח של התחלה חדשה נוספת. מתוך הודיה על שנות העשיה ומתוך ייחול לעתיד.
הראשון לשאת דברים, היה בנו ממלא מקומו של ראש ישיבת מיר זצ"ל שבשנה זו נפקד מקומו למגינת כל לב. ראש הישיבה הרב אלעזר יהודה פינקל יבדלח"ט דיבר על המוסר שייקח האדם מתוך הסתכלות בחיים, שהרי מה שחי האדם בעולם הזה כך ייראו חייו בעולם הבא גם כן. ובהסתכלות כעת בסעודה זו לגמרה של תורה על מעשי הקרן, רואים מפעלים עצומים ומקבלים מושגים אדירים של תורה וחסד. הוא סיים בברכה לראש הקרן שהיה חביב כל כך על ראש הישיבה זצ"ל, שימשיך בכוח זה ללא הפסק ויזכה לתורה ולגדולה בשני העולמות.
לסיכום עשור שנים, הוקרנו עבור הנוכחים, רגעי תיעוד קצרים ומרגשים מן האירועים השנתיים של קרן רא"ם בכל שנות פעילותה. ולאחר מכן הוזמן נאמן ביתו של הרב אלישיב הרב יוסף אפרתי שליט"א, להעלות קווים לדמותו של מרן הרב אלישיב שנלקח מאתנו לאנחות אך לפני שבועות מספר. הרב אפרתי תיאר את החביבות המיוחדת שהיתה לראש הקרן, הרב אליהו מרדכי (מוטי) זוננפלד אצל מרן הרב אלישיב, לפי שהוא בגדר "חכם לב ייקח מצוות". הוא הרחיב אודות אהבת התורה הבוערת העומדת מאחורי הוצאת הירושלמי המחודש והמבואר, וסיים במילים שוודאי היה רבינו אומר לרב מוטי: "המשך בדרך זו לאור הדרכתם של גדולי ישראל, ולואי ורבים יחקו זאת וילכו בעקבותיך". בסיום דבריו של הרב אפרתי, הוקרנו עוד מספר קטעי תיעוד מרבנו הגדול הרב אלישיב, באדיבות בני המשפחה.
לאור ייעודו של הערב, עיון במשנתו של הסבא הגדול רבי יוסף חיים זוננפלד, הוזמן הרב נפתלי קופשיץ רב קהילת חניכי הישיבות רוממה, מיוצאי חלציו החשובים של רבי חיים לשאת דברים. הרב קופשיץ ציין לשבח את פעלי הקרן, ובפרט את העלאת תורתו של רבי חיים על הכתב בהוצאה מבוארת ומאירת עיניים. ספריו של רבי חיים הרבה יש ללמוד בהם, והוצאה זו טובת הנאה יש בה לכלל תלמידי החכמים המעיינים וחפצים במשנתו.
הוסיף ודיבר הרב אריה פינקל, ראש ישיבת מיר ברכפלד, אשר חזר והדגיש את ערך התורה שהיא למעלה למעלה מכל השגה. והחושק בתורה כדוד המלך שאמר "אחת שאלתי...אותה אבקש" שכרו הוא "לחזות בנועם ד'". וסיים בברכה לקרן ולמחזיקיה שיזכו מכוח דרכי הנועם של התורה שהם דבקים בהן, להתחבר לתורה מעתה ועד עולם.
עוד נשא דברים, רבה של העיר העתיקה הרב אביגדור נבנצל, שהזכיר כי בימים אלו שאנו רצים לחיי העולם הבא- ימי סיום הש"ס העולמי, ראוי לזכור כי לגבי התורה יש ציווי של "שמור וזכור", לשמור את התורה ולזכור את מה שלומד. ועל ידי עשיית ספרים מתחזק גם הזכירה של התורה. ובזכות זו של קרן רא"ם לחזק באמצעות הוצאת ספרים את זכירת התורה, יזכו ראשיה ל"שבענו מטובך" לשבוע מטוב ד', שישפיעו עליהם להמשיך ולעשות רק טוב בעולם ברוחניות ובגשמיות.
כאן הוסיף וחידש מנכ"ל הקרן, הרב שלמה חנוך ורנר, בעניין "שא עיניך וראה"- מה בין נשיאת עיניים לראיה, שנשיאה היא הבטה לעתיד מעבר לראיית אנוש. בעת יסוד הקרן לא היה הרעיון אלא כנשיאת עיניים, והנה זכתה הקרן והתגשמה אותה הבטה לקרן בת קיימא מרובת חיילים לתורה ולחסד, וגם בעת כזאת עדיין נושא ראש הקרן הרב מוטי זוננפלד מבטו הלאה להגביר ולהוסיף כיד ד' הטובה עליו. מכאן המשיך הרב מוטי זוננפלד, ותיאר את חסרונם של גדולי התורה וידידי הקרן שאינם עוד עמנו. הוא דיבר בכאב ובהערכה על הדוגמא החיה של מסירות נפש שהותיר לנו הרב נתן צבי פינקל ראש ישיבת מיר. הרב מוטי הוסיף ונזכר כיצד עלה הרעיון לייסוד הקרן לפני כעשור, וכיצד קרם אור וגידים עד שהיה למפעל גדול שכזה. הוא סיים במילות הוקרה לכל השותפים בהוצאת הספרים החדשים, וביחוד לשמונים האברכים שקיבלו על עצמם את כתיבת החידו"ת לרגל שמונים שנות זיכרון לרבי יוסף חיים זוננפלד.
לצלילי כינורו הנעים של הכנר שימי ויצהנדלר, הוסיף ושיגר מנכ"ל הקרן ברכה מיוחדת לכל שותפי הפרויקט החדש תחת הכותרת "ויחן", פרויקט החברותות. אך זמן קצר עבר מאז נפתח המוקד, וכבר התקבלו עשרות פניות מיהודים מכל גווני הקשת החברתית, המעוניינים למצוא חברותא ללימוד. זאת בזכות פעילותם המסורה לשם שמים של הרכזים האזוריים, שלא על מנת לקבל פרס.
בסיום האירוע חולקו למשתתפי הקרן הספרים החדשים אשר ראו אור בשנה זו: מסכת מעשר שני מסדר זרעים בירושלמי, ספר אוצר המהרש"א על סדר התורה והמועדים. שו"ת שלמת חיים בצירוף מקורות ביאורים והארות. קובץ תשובות מהרב אלישיב חלק ד'. גידולי מוסר למשגיח הרב גדליה אייזמן. וספר גבורות שמונים משמונים חידו"ת שכתבו הלומדים.
