לפני מאה שנה בדיוק, בחודש חשוון תרע"ד, גברו בכירי רבני הארץ - רבני הישוב הישן בראשות המנהיג החרדי הרב יוסף חיים זוננפלד, ורבני היישוב החדש בראשות מי שכיהן אז 'הרב דיפו והמושבות' מרן הראי"ה קוק - על העוינות שבין המחנות. הרבנים שהחזיקו בהשקפות כה קוטביות, התאחדו מעבר לחילוקי הדעות ההשקפתיים ביניהם בענייני ציונות וגאולת העם, והבינו כי יש לצאת אל מושבות החלוצים ביהודה, השומרון והגליל, ולקהילות המרוחקות בערי הצפון, ולחבק בחום את יושביהן.
בשנים האחרונות עמל הרב עמיהוד לוין על איסוף מידע חדש בנושא - עדויות, מסמכים, קטעי עיתונות וצילומים - ופרס אותו על פני 572 עמודי הספר האלבומי 'אלה מסעי', שהפך למסמך היסטורי מרגש. הספר ראה אור בהוצאת 'קרן רא"ם', שאותה מפעיל איש החסד מוטי זוננפלד, נינו של הגרי"ח זוננפלד.
המסע, מסתבר, ריגש לא רק את המארחים אלא גם את האורחים. הרב בן ציון יאדלר, מי שנודע לימים כ'מגיד מישרים' של חרֵדי ירושלים, סיכם את המסע כך: "והיה כבוד הרבנים בנסיעה זו ככבוד מלכים, מאן מלכי רבנן... ביום בוא הרבנים תקעו בחצוצרות והיו האנשים מתקבצים לביהמ"ד ]בית המדרש[ וגם הנשים מתקבצות לעזרת הנשים לשמוע הדרשות. ואח"כ עולים הרבנים לדרוש. זה בעניין שמירת שבת וזה בעניין חינוך הבנים והבנות וזה בעניין טהרת המשפחה וזה בעניין מצוות התלויות בארץ... ואיני יכול להעלות על הכתב גודל ההשפעה לחיזוק הדת שהשפיעה נסיעת הרבנים בכל א"י. ומה אספר כי בכל מקום בואנו היו עושים כעין יום-טוב, עד שהיו כולם בטלים ממלאכתם והיו אומרים, מי יתן לנו ביקור הרבנים כגון זה לכל הפחות פעם בשנה. כי ראיית פני הרבנים עשה עליהם רושם בל יימחה... אשרי עין ראתה כל אלה".
